מה זה סיעוד?

בשנת 1860 הקימה פלורנס נייטינגייל את בית הספר החילוני הראשון בעולם לסיעוד בלונדון. 30 שנה לאחר מכן, נכתבה על שמה "שבועת נייטינגייל"  אשר אותה נשבעות כל האחיות החדשות ברחבי העולם. יום הסיעוד הבינלאומי נקבע גם הוא בתאריך יום הולדתה החל ב 12 במאי. בישראל תוחלת החיים הינה מהגבוהות בעולם. נתון זה מסביר את העלייה הגבוהה בשנים האחרונות בביקוש לעובדים במקצועות הסיעוד השונים אשר הובילה להתפתחות משמעותית מאוד במסלולי הלימוד במוסדות ההשכלה הגבוהה וכיום ניתן ללמוד סיעוד באחד משלושת המסלולים העיקריים הקיימים: לימודי תעודה לסיעוד, לימודי תואר ראשון לסיעוד ומסלול הסבה המיועד לאקדמאים בשילוב תואר ראשון בסיעוד.

סיעוד הוא ענף מקצועי הקיים בתוך מערך הבריאות אשר שואף לאפשר איכות חיים אופטימלית ובריאות מיטבית במידת האפשר. העוסקים בסיעוד נקראים אחים או אחיות ועליהם להרשם בפנקס האחים והאחיות לאחר שעברו את בחינות הרישוי הממשלתיות בסיעוד בישראל. מי שפועל בישראל לאיגוד ולקידומם המקצועי של האחים והאחיות הסיעודיים הוא מנהל הסיעוד שהינו גוף בתוך משרד הבריאות אשר מטרתו קביעת מדיניות סיעוד אחידה התואמת סטנדרטים ראויים. גוף זה עוסק גם במחקר שמטרתו חדשנות ושיפור מערך הסיעוד בישראל.

חוק הסיעוד וגמלת הסיעוד

בשנת 1980 נחקק בישראל חוק הסיעוד שעוסק במתן גמלת שירותים לקשישים במדינת ישראל וסיוע לאותם קשישים הזקוקים לעזרה עקב מוגבלות בתפקוד היומיומי תוך כדי שהם ממשיכים להתגורר בביתם. רק 8 שנים מאוחר יותר החל לפעול החוק. על פי החוק ,גמלת סיעוד ניתנת כאלטרנטיבה לשהיית הקשיש במוסד סיעודי וניתן לקבלה כשירותי סיעוד בבית או לחילופין כקצבה חודשית. קיימות שש רמות של גמלת סיעוד המושפעות ממצבו הבריאותי, מידת התלות שלו ומצבו הכלכלי של המטופל כשגמלת סיעוד ברמה 6 היא המעניקה את הזכויות המרביות. במאי 2017 נוסף תיקון לחוק אשר מאפשר הגשת תביעה לגמלת סיעוד עבור מי שעתיד לעבור ניתוח, כבר במהלך תקופת אשפוזו.

זכאות לפי חוק הסיעוד

בישראל כרבע מהאנשים שמגיעים לגיל הפנסיה נזקקים לטיפול סיעודי והחל מגיל 75 ישנה עלייה לכשליש מהאוכלוסייה.  לגמלת סיעוד זכאי תושב ישראל אשר הגיע לגיל הפנסיה (62 לנשים, 67 לגברים) אשר מתגורר בביתו או במסגרת דיור מוגן ואשר אינו מקבל קצבת נכות ואשר הכנסתו לא עומדת מעל מבחן הכנסות מסוים. ביטוח לאומי שולח בודק לאותם הקשישים כדי לבצע "בדיקת תפקוד" – לבחון עד כמה המבקש זקוק לעזרה בפעילויות היומיומיות, גם הפשוטות ביותר, כגון אכילה, הלבשה וכדומה ומי שנקבע שהוא זכאי, מקבל את השירותים הנדרשים לו על מנת לעמוד בביצוע אותן הפעולות. עם זאת, בחוק הסיעוד נכללים לא רק אוכלוסיית הקשישים אלא גם תשושי נפש ומקרים סיעודיים נוספים אשר זקוקים להשגחה צמודה עקב מחלות, ניתוחים ותאונות שונות. יש לדעת כי קשישים שלא עומדים במבחן ההכנסה המקסימלית לצורך קביעת זכאות לגמלת סיעוד, יכולים לעבור בדיקת תלות באמצעות יחידת ההיתרים על מנת לקבל זכאות להעסקת עובד זר.

מהם שירותי הסיעוד

לזכות אותו קשיש שנמצא זכאי עומדת הזכות להמיר את שירותי הסיעוד בפיצוי כספי. שרותי הסיעוד המוענקים לזכאים הם טיפול במרכז יום לקשישים או עזרה של מטפל סיעודי בבית, כשהקשיש יכול לבחור איזה מבין אפשרויות העזרה המוצעות לו הוא מעוניין לקבל. המטופל גם זכאי להתקנת משדר מצוקה, אספקה של מוצרי ספיגה חד פעמיים ושירותי מכבסה.

לימודי תואר ראשון בסיעוד

הצורך הגובר באנשי סיעוד מיומנים ומוכשרים הוביל להתפתחות מסלולי הלימוד עבור אחים ואחיות סיעודיים. לימודים לתואר ראשון בסיעוד אינם מסתפקים רק בלימודי התיאוריה אלא משלבים גם הכשרה מעשית בבתי החולים השונים בארץ, בנושאים רבים בתחום הסיעוד. לימודי תואר ראשון בסיעוד נמשכים ארבע שנים אלא, אם מדובר באחים מוסמכים מתחומים אחרים אשר מבקשים לעשות השלמה לתואר בסיעוד ואז יעברו מסלול שאורכו שנתיים בלבד. התואר הראשון מעניק ידע לאחים ולאחיות הסיעודיים גם בהיבטים הניהוליים והארגוניים ובכך מעניק להם ייתרון להמשך התפתחות הקריירה המקצועית שלהם ואפשרויות תעסוקה מגוונות יותר בארץ ובעולם, בבתי חולים, בתי אבות, מכונים רפואיים, חברה לרפואה עד הבית ועוד. המסיימים יוכלו להמשיך באקדמיה לתחומי המחקר או ללימודים בתחומים משיקים כגון עובדים סוציאליים, פסיכולוגים וכדומה. לזוכים מוענק עם סיום לימודיהם תואר B.A או B.S.N, תעודת הסמכה ותעודת רישום כאחים ואחיות, לאחר שיעמדו בהצלחה בבחינות הרישוי הממשלתיות.

אפשרויות העסקה של מטפל סיעודי

לאחר קבלת הזכאות לגמלת סיעוד, ניתן להעסיק מטפל סיעודי בשני אופנים- העסקה משותפת והעסקה ישירה.

העסקה משותפת, העסקת מטפל דרך חסרת סיעוד– זאת אומרת שהמטופל מעסיק את המטפל בחלק מהמשרה וחברת הסיעוד מעסיקה אותו בחלק שנותר.

העסקה ישירה – במקרה זה המטופל יקבל אליו את כל גמלת הסיעוד ויעסיק את המטפל באופן ישיר ומלא , תוך דאגה לכל זכויותיו ותשלום של כל שכרו והתשלומים הנלווים ובכלל זה תשלום שכר מינימום לפחות, הוצאות נסיעה, ימי חופשה כחוק וכדומה.

חברות הסיעוד בישראל

שירותי הסיעוד בישראל ניתנים על ידי חברות וארגונים אשר קיבלו הכרה כנותני שירותים. מטרתן של חברות וארגונים אלה היא דאגה להיבטים השונים הרלוונטיים לתחום הסיעוד והם כוללים שירותים וטיפולים שונים כגון סיעוד לקשישים בבית או במוסד, מטפלים סיעודיים זרים, שירותי אחיות וכדומה – כולם מתוך מטרה לספק לאותם קשישים וחולים סיעודיים איכות חיים אופטימלית תוך כוונה לאפשר להם אריכות חיים. לא פעם אנו שומעים על מטפלים סיעודיים אשר במקום להקל ולהיטיב עם המטופל, פוגעים בו אם בכוונה תחילה ואם מתוך הזנחה ועל כן חשוב מאוד לבחון היטב את החברות הקיימות כיום, את ההמלצות עליהן, את הכשרת המטפלים באותה החברה ואת אמינותה. תהליך בדיקה זה לוקח זמן אך הוא חשוב ואף הכרחי כאשר מפקידים בן משפחה בידיו של מטפל. מומלץ לבדוק גם התאמה בין המטופל למטפל הסיעודי מבחינת שפה ומנטליות עד כמה שניתן, לתת את הדעת על הפעולות הדרושות למטופל והאם המטופל יודע ומסוגל לבצען ואף לעגן צרכים והסכמות אלה בחוזה מראש.

חברה מקצועית תבחן מהו הטיפול הסיעודי המתאים למטופל ותספק עזרה מקצועית ומענה לבני המשפחה ולא פעם תסייע גם בהשגת הזכויות להן הוא זכאי תוך סיוע במערכת הבירוקרטית הלא פשוטה שקיימת בישראל. ישנן חברות סיעוד פרטיות אשר מאפשרות למטופל סיעודי לקבל שירותי סיעוד זמניים חינם עוד בטרם התקבלה זכאותו לגמלת סיעוד וזאת ללא כל התחייבות מצידו.

ההבדלים בין העסקת מטפל סיעוד ישראלי לבין העסקת מטפל סיעודי זר

עובד זר מגיע ממדינה אחרת על מנת להיות מועסק בישראל כמטפל סיעודי תמורת תשלום. העסקת עובד זר מחייבת קבלת אישור ממשרד התמ"ת ואישור זה ניתן רק לארגון אשר קיבל רישיון ייעודי לייבוא עובדים זרים. כל המעסיק עובד זר חייב לוודא כי ברשותו מסמכי העסקה תקינים ותקפים. העובדים הזרים לומדים את עקרונות הטיפול הסיעודי דרך חברות כח האדם המייבאות אותם לארץ בעוד שמטפל סיעודי ישראלי רוכש השכלה והכשרה בתחומי הסיעוד במוסדות הלימוד השונים.

יתרונותיו של המטפל הסיעודי הם לרוב גם השפה המשותפת בינו לבין המטופל או משפחתו ובכך שקיימים פחות הבדלים תרבותיים אך בעוד שמטפל סיעודי זר שוהה עם המטופל הסיעודי 24 שעות, הרי שמטפל ישראלי מגיע לסייע מספר שעות ביום ולכן יתאים רק למטופל סיעודי שלא זקוק להשגחה צמודה 24 שעות ביממה אלא רק לכזה הזקוק לסיוע בפעולות יומיומיות מסוימות.

פער נוסף ומשמעותי הוא הפער בהוצאות השכר של עובד סיעוד ישראלי מול עובד סיעוד זר, פער זה נובע בעיקר מהעובדה שהעובד הזר מועסק כאמור 24 שעות ביממה. השכר הממוצע לעובד זר עומד על כ 6000 ₪ אך לכך נלוות הוצאות נוספות כגון ביטוח לאומי, דמי מחלה וחופשה, הבראה וכדומה.

ביטוח סיעודי

ביטוח סיעודי הוא פוליסת ביטוח עליה משלם המבוטח פרמיה חודשית המבטיחה לו קבלת פיצוי כספי במקרה שיהפוך לסיעודי. בישראל קיימים כיום שני סוגים של ביטוח סיעודי- ביטוח סיעודי פרטי הניתן למבוטחי קופות החולים וביטוח סיעודי פרטי דרך חברות הביטוח.

בישראל ישנם 3 גופים אשר מטפלים בצרכים הסיעודיים של האוכלוסייה והם המדינה, קופות החולים וחברות הביטוח. המדינה מאפשרת קבלת גמלת סיעוד במסגרת "חוק הסיעוד", קופות החולים מעניקות ביטוח במסגרת "הביטוח המשלים"  למבוטחיהן ומדובר לרוב בפרמיות זולות יחסית המעניקות סכומיי פיצוי קטנים יחסית ולתקופות קצרות וחברות הביטוח המאפשרות ביטוח סיעודי פרטי שרובו מעניק פיצוי כספי חודשי קבוע למטופל הסיעודי, בהתאם לתנאי הפוליסה שנקבעו מראש ולאחר ששולמו פרמיות בהתאם.

בשנים האחרונות חברות ביטוח בעולם מתחילות לצאת מתחום הביטוחים הסיעודי ומשנת 2019 החלו גם חברות ביטוח בישראל להפסיק לבטח בביטוח סיעודי מבוטחים חדשים. הדבר נובע מהתארכות תוחלת החיים גם במקרים של חולים סיעודיים עקב ההתפתחויות הטכנולוגיות, הריבית הנמוכה וכן רגולציות שונות בתחום הביטוח שגרמו להגדלת הסיכון והקטנת הרווח עבור חברות הביטוח,  בניגוד לקופות החולים שהינם מוסדות ללא כוונת רווח.